#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צז. 1 שמרים של מעשר (ודאי ודמאי), תרומה והקדש (קדושת דמים וקדושת הגוף) שנתן עליהם מים, כמה פעמים עדין אסורים (במצא כדי מידתו ומשום חומרא)?<p dir=""rtl"">ולמאי עוד נפק&quot;מ?</p>"	"של מעשר ודאי - ראשון אסור שני מותר, ר&quot;מ אוסר בנותן טעם. בשל דמאי - אף ראשון מותר.<p dir=""rtl"">תרומה - ראשון ושני אסור שלישי מותר, ור&quot;מ אוסר בנותן טעם.</p><p dir=""rtl"">של הקדש בקדושת דמים - שלישי אסור רבעי מותר, ר&quot;מ אוסר בנותן טעם. קדושת הגוף - לעולם אסור.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ר יוחנן משום ר&quot;ש בן יהוצדק כדרך שאמרו לענין איסורן כך אמרו לענין הכשירן, ונפק&quot;מ בנתמד מאליו בפרה דשתתה ראשון ראושן.</p>"	בבא בתרא צז.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. 2 'אמר רב אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח' למיעוטי מאי?	לא בא למעט אלא יין שריחו רע, ואב&quot;א יין מגולה לאחר שסיננו אף שר' נחמיה מתירו משום גלוי לקידוש פסול משום שנאמר הקריבהו נא לפחתך.	בבא בתרא צז.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: 1 יין מגיתו, מפיה ומשוליה, כושי, בורק, היליסטון, של מרתף ושל צמוקים. יין קוסס, מזוג, מגולה, של שמרים ושריחו רע. חמר חיורין, האם כשרים לנסכים ולקידוש ומדוע?	"מה שבדיעבד כשר לנסכים כשר לכתחילה לקידוש, לכן יין מגיתו, מפיה ומשוליה, כושי, בורק (לבן, והרמב&quot;ן גרס בודק היינו חזק מאוד), היליסטון (יין מתוק וחלש מאוד), של מרתף של צמוקים - לנסכים כשר רק בדיעבד ולקידוש כשר לכתחילה. <p dir=""rtl"">יין קוסס מזוג מגולה ושל שמרים ושריחו רע: פסול לנסכים בדיעבד, לענין קידוש: יין קוסס - הוי פלוגתא דר&quot;י וריב&quot;ל אם שמו יין וממילא כשר לקידוש או חומץ וברכתו שהכל (ואין זה משום שאינו ראוי לניסוך), מזוג - אף שפסול לנסכים אין זה משום חסרנו אלא לקידוש אדרבא מעולה יותר כשהוא מזוג, מגולה - בין כך אסור לשתותו משום סכנה ולאב&quot;א את זה רב מיעט כשסיננו וכר' נחמיה שסינון מועיל להתיר משום סכנה ובכל זאת פסול לקידוש משום שנאמר הקריביהו נא לפחתך. ושל שמרים - אם רמא תלתא ואתא ארבעה יין מעליא הוא (מזוג), רמא תלתא ואתא תלתא ופלגא פלוגתא דרבנן ואחרים אם יש לו בכלל שם יין, שריחו רע זה מה שאמר רב אין אומרים קידוש היום אלא על יין הראוי לנסכים.</p><p dir=""rtl"">בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרבא חמר חווריין מהו - אמר ליה אל תרא יין כי יתאדם (ע' רשב&quot;ם דקאי על נסכים וע' תוס' וברמב&quot;ן).</p>"	בבא בתרא צז:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: 2 המוכר קנקים בשרון מה מקבל עליו?	עשר פיסרות למאה, אבל לא שבורים לגמרי אלא נאות ומגופרות.	בבא בתרא צז:		ו'
